בניית אתר לעורך דין הלקוח יודע מה קרה לו, לא איך קוראים לתחום. וכשהוא כותב לכם מה קרה, זה לרוב מידע רגיש.

מי שקיבל מכתב התראה, או עומד לחתום על הסכם, לא מחפש "ליטיגציה אזרחית". הוא מחפש את הבעיה שלו, ובודק אם המשרד הזה בכלל מטפל בה. כשהוא מוצא, הוא כותב בטופס מה קרה: חוב, גירושין, תאונה או תיק פלילי. לפי חוק הגנת הפרטיות, מאז תיקון 13, רוב זה "מידע בעל רגישות מיוחדת". כאן תמצאו מה ראינו ב־20 אתרים של משרדים, מה כללי הלשכה מתירים לכתוב על תחומים, על "מומחה" ועל הפגישה הראשונה, ואיך בונים טופס שמבקש מעט. אנחנו לא עורכי דין, ואפשר להשתמש בזה גם בלי לעבוד איתנו.

מבוסס על בדיקה של 20 אתרים. עודכן ב־16.11.2026.

המחשה: כל הפרטים לדוגמה. באתר שלכם נכנסים השם, שנת ההסמכה, השפות והתחומים האמיתיים.

שני לקוחות, ואתר אחד שצריך לענות לשניהם.

לא יודע למי לפנות

"קיבלתי מכתב, ואני לא יודע מה זה אומר"

קיבל מכתב התראה, דרישת תשלום או הסכם לחתימה. הוא לא יודע אם זה עניין של עורך דין למקרקעין, לעבודה או לחוזים, ולכן הוא מחפש לפי הבעיה. הוא בודק אם המשרד מטפל בזה, ואם בכלל צריך עורך דין. כשהוא מגיע לטופס, הוא לא בטוח כמה לפרט ומי יקרא את מה שכתב.

מחפשים למשל

מה צריך למצוא באתר

  • תחומי העיסוק, במילים של הלקוח
  • מי יטפל בפועל
  • מה לכתוב בטופס, ומי קורא אותו
  • מה קורה בפגישה הראשונה

עסק

"אנחנו צריכים עורך דין קבוע"

בעל עסק שמחפש ליווי שוטף: חוזים, גבייה, עובדים. הוא לא בלחץ, והוא ישווה בין כמה משרדים. הוא רוצה להבין אם המשרד מכיר עסקים כמו שלו, ומי יענה לו כשיתקשר.

מחפשים למשל

מה צריך למצוא באתר

  • באילו סוגי עסקים המשרד עובד
  • שמות עורכי הדין, שנת הסמכה ותפקידים
  • מאמרים שהמשרד כתב בעצמו
  • דרך לקבוע פגישה בלי טלפון

בדקנו 20 אתרים של עורכי דין, כמו שלקוח רואה אותם בטלפון.

רוב המשרדים שבדקנו מזכירים הרבה תחומים ומזמינים לכתוב להם, ומעטים מסבירים מה קורה עם מה שכותבים. 12 מתוך 20 כותבים "מתמחים" או "תחומי התמחות", אף שהמילה בכללים היא "תחומי עיסוק". לכולם יש טופס בדף הבית, ב־11 יש בו שדה לכתיבה חופשית, ואף אחד לא אומר מה לא לכתוב בו. ב־9 רצים בטעינה כלי פרסום.

  • 18 מתוך 20

    מזכירים שלושה תחומי משפט או יותר בדף הבית

    ספרנו תחומים כמו מקרקעין, ירושה, עבודה, נזיקין וחוזים. לקוח שלא יודע איך קוראים לבעיה שלו לא ימצא אותה ברשימה כזאת בלי עזרה.

  • 3 מתוך 20

    פונים למי שלא יודע איזה עורך דין הוא צריך

    ניסוחים כמו "מתי בכלל צריך עורך דין", "לא יודעים מה לעשות", או בחירה לפי סוג הסכסוך. זה המקום הכי פתוח שמצאנו: משפט אחד כזה מדבר ישר אל מי שקיבל מכתב.

  • 12 מתוך 20

    כותבים שהם "מתמחים" בתחום, או מפרטים "תחומי התמחות"

    המילה בכללי הפרסומת היא "תחומי עיסוק" (סעיף 3(ב)(10)), והיא מופיעה ב־11 אתרים. בחוק הלשכה, "מתמחה" הוא מי שנרשם להתמחות ועוד לא הוסמך (סעיף 26). לא מצאנו בכללים התייחסות ל"מתמחה ב...", ולא ספרנו משפט כללי על עורכי דין אחרים.

  • 6 מתוך 20

    קוראים לעצמם "מומחה" או כותבים על "מומחיות"

    לא ספרנו מומחים רפואיים, חוות דעת או ביקורת של לקוח. "מומחה" לא ברשימת הפרטים שהכללים מונים, ולא מצאנו דין שמסדיר תואר כזה לעורכי דין. חמישה כותבים על עצמם "מוביל" או "הטוב ביותר", ארבעה מהם לצד "מומחה". סעיף 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות.

  • 6 מתוך 20

    מציגים בדף הבית פסקי דין או תיקים שזכו בהם

    ספרנו גם קישור בתפריט ל"הצלחות" או ל"פסקי דין", ולא ספרנו מאמר על פסק דין של אחרים. סעיף 5 בכללים מתיר מידע על תיקים למי שפונה אליכם, ולא מדבר על כל מי שנכנס לאתר.

  • 3 מתוך 20

    כותבים בדף הבית מתי הוסמכו לעריכת דין

    מועד ההסמכה הוא פרט שהכללים מונים במפורש (סעיף 3(ב)(13)), והוא אומר יותר מ"ניסיון עשיר". לא ספרנו את השנה שבה המשרד נוסד.

  • 0 מתוך 20

    מקשרים לספר עורכי הדין של הלשכה

    אף אחד, גם לא בקוד העמוד. לפי הלשכה, המאגר כולל רק עורכי דין פעילים שרישיונם תקף. קישור אליו נוגע ישירות לעיסוק, כמו שסעיף 3(ו) דורש, ונותן ללקוח דרך פשוטה לבדוק.

  • 10 מתוך 20

    מזמינים לפגישת ייעוץ, לשיחה ראשונה או לייעוץ ראשוני

    שלושה מהם כותבים שהיא בלי עלות או בלי התחייבות, ואחד כותב בדף הבית "שכר טרחה לפי הצלחה". רק שניים מסבירים מה קורה בפגישה ומה קורה אחריה. לא ספרנו פגישה שמוזכרת בביקורת של לקוח.

  • 11 מתוך 20

    נותנים בטופס שדה לכתיבה חופשית

    לכל 20 האתרים יש טופס פנייה בדף הבית. בשלושה השדה מבקש במפורש לתאר את המקרה, למשל "בקצרה, מה קרה?". אף אחד לא כותב ליד הטופס מה לא לשלוח בשלב הזה, כמו מסמכים או פרטים רפואיים. חיפשנו גם "אין לשלוח", "בלי לפרט" ו"מידע רגיש", ברוחב טלפון ומחשב.

  • 8 מתוך 20

    מבקשים לאשר מדיניות פרטיות, או כותבים ליד הטופס מה קורה עם הפרטים

    רובם בתיבת סימון. רק אחד כותב במילים, ליד הטופס, למה הפרטים נאספים ושלא יועברו לאחר, ואחד כותב שהם נשמרים בדיסקרטיות. באחד, אותה תיבה מאשרת גם שימוש בפרטים וגם דיוור פרסומי.

  • 9 מתוך 20

    מפעילים בטעינה כלי פרסום של מטא, של גוגל או של Outbrain

    מדדנו טעינה אחת, בלי ללחוץ על כלום בחלון העוגיות. לא ספרנו Google Analytics, ולא תוסף שמציג עמוד פייסבוק. בשלושה אתרים רץ כלי שמקליט את הגלישה. באתר של עורך דין, גם כתובת העמוד שממנו נשלח טופס יכולה לומר הרבה על מי ששלח.

  • 14 מתוך 20

    מראים כפתור חיוג במסך הראשון

    רובם. ספרנו גם כפתור שחלון עוגיות מסתיר עד שסוגרים אותו. מי שקיבל מכתב היום רוצה לדבר עם מישהו היום.

  • 9 מתוך 20

    מראים כפתור וואטסאפ במסך הראשון

    הודעה קלה יותר למי שלא בטוח שהוא צריך עורך דין. גם כאן כדאי לומר מה כותבים בהודעה הראשונה, ומה שומרים לשיחה.

  • 18 מתוך 20

    נטענים לאט בטלפון

    התוכן הראשי הופיע אחרי יותר מ־2.5 שניות, הגבול שגוגל מגדירה כטוב, ובשמונה אתרים אחרי יותר מ־10 שניות. זו המדידה מ־2.11.2026. מי שפתח את האתר עם מכתב ביד לא יחכה.

איך בדקנו: חיפשנו משרדי עורכי דין בנתניה, בחיפה ובקריות, בתל אביב, בירושלים, בבאר שבע, באשדוד ובראשון לציון, ובחרנו 21 אתרים של משרדים. לא כללנו מדריכים, אתרי דירוג, אתרי הפניות ומשרדים שעוסקים רק בתחום שיש לו אצלנו עמוד נפרד. אתר אחד התברר כפורטל של כמה עורכי דין והוצא מהספירה, ונשארו 20. נבדק דף הבית בלבד, במסך של טלפון. הרשימה והמהירות (Lighthouse, פרופיל טלפון) הן מ־2.11.2026. ב־16.11.2026 טענו שוב כל דף בית, ספרנו מחדש את כפתורי החיוג והוואטסאפ, וקראנו ביד, גם ברוחב מחשב, את המילים שמאחורי כל מספר. את הטופס, את השורה שלידו ואת כלי הפרסום בדקנו באותו יום בטעינה נפרדת, בלי ללחוץ על כלום ובלי לשלוח דבר. ספרנו מילים, וזו אינה קביעה שאתר מסוים עבר על הכללים. זה מדגם קטן ולא מייצג, ולכן הוא מראה מגמה ולא אחוז מדויק בשוק. שמות האתרים לא מפורסמים.

מה שכותבים לכם בטופס הוא לרוב מידע רגיש, עוד לפני שיש תיק.

לקוח שכותב למשרד מה קרה מוסר בדרך כלל מידע שחוק הגנת הפרטיות מגדיר כבעל רגישות מיוחדת: משפחה, עבר פלילי, כסף או בריאות. ההגדרה נכנסה לחוק בתיקון 13, שפורסם ב־14.8.2024 ותחילתו שנה אחר כך, ב־14.8.2025. כללי הפרסומת של הלשכה מתירים טופס פנייה באתר "בשים לב" לחוק הגנת הפרטיות (סעיף 3(יב)), ולכן הטבלה מחברת בין חוק הפרטיות, תקנות אבטחת המידע וכללי האתיקה. את כל כללי הפרסומת, בטבלה, תמצאו בעמוד על עורך דין לענייני משפחה, ואת מה שהם אומרים על כותרות וביקורות, בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.

מה החוק, התקנות וכללי האתיקה אומרים, ומה זה אומר לטופס באתר של עורך דין
הנושאמה כתוב במקורמה זה אומר לטופס
מה שכותבים בשדה "מה קרה" חוק הגנת הפרטיות, סעיף 3, מאז תיקון 13: "מידע בעל רגישות מיוחדת" כולל צנעת חיי המשפחה, מצב בריאות, עבר פלילי, נתוני שכר ופעילות פיננסית, וגם "מידע אישי שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין". גירושין, כתב אישום, חוב או תאונה הם כמעט תמיד מידע כזה. מבקשים בטופס רק את מה שצריך כדי לחזור, ושומעים את השאר בשיחה.
שם וטלפון, או גם סיפור אוסף שיש בו רק שם, מען ודרכי התקשרות, של עד 100,000 בני אדם, ושאינו מלמד בעצמו על מידע נוסף עליהם, אינו "מאגר מידע" (ההגדרה בסעיף 3). לפי קריאתנו, שדה "מה קרה" מוציא את הפניות מהחריג הזה. מה שנכתב בו הוא חלק ממאגר המידע של המשרד, עם כל החובות.
רמת האבטחה בתקנות אבטחת המידע, בתוקף מ־8.5.2018: מאגר עם מידע על צנעת חיים, בריאות, עבר פלילי או מצב כלכלי הוא ברמה בינונית, ועם עד עשרה בעלי הרשאה, ברמה בסיסית (התוספת הראשונה). מאגר עם מידע שבעליו חייב לגביו בסודיות מקצועית, לפי דין או לפי האתיקה, לא נחשב "מאגר המנוהל בידי יחיד" (תקנה 1). גם עורך דין שעובד לבד לא נכנס למסלול הקל. גם ברמה הבסיסית צריך מסמך הגדרות מאגר ונוהל אבטחה (תקנות 2 ו־4). כדאי לדעת את זה לפני שבוחרים איפה הפניות נשמרות.
מי עוד מחזיק את הפניות סעיף 17: גם בעל השליטה במאגר וגם "מחזיק", גורם חיצוני שמעבד בשבילו, אחראים לאבטחה. תקנה 15: לפני שנותנים לגורם חיצוני גישה למאגר בוחנים את הסיכונים, ובהסכם קובעים מה מותר לו לעבד, איך המידע יוחזר או יימחק בסוף, ושאנשיו יתחייבו לסודיות. בונה האתר, שירות הטפסים, מערכת ניהול הלקוחות ותיבת המייל הם גורמים כאלה, אם הפניות עוברות או נשמרות אצלם. שאלו כל אחד מהם, וגם אותנו, איפה הפניות נשמרות ומי רואה אותן.
סודיות וחיסיון כלל 19 לכללי האתיקה: עורך דין ישמור בסוד כל דבר שהביא לידיעתו לקוח או מי מטעמו. כלל 20: יעמיד את עובדיו על חובת הסודיות. סעיף 90 לחוק הלשכה: דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לעורך דין, ויש להם קשר לשירות, לא יגלה אותם בהליך משפטי, בחקירה או בחיפוש, אלא אם הלקוח ויתר. הכללים מדברים על "לקוח". לא מצאנו בהם מה דינה של פנייה מהאתר לפני שהחלטתם לקבל את העניין, ולכן אל תכתבו "הכול חסוי". כתבו מה אתם עושים עם הפנייה, ומי רואה אותה.
ניגוד עניינים כלל 14: עורך דין לא ייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין, ולא צד בעניין שלקוח קבוע שלו הוא צד בו. כלל 16: לא יטפל נגד לקוח בעניין שיש לו זיקה של ממש למידע שקיבל ממנו, והוועד המחוזי רשאי להחליט מראש ש"קיום התייעצות גרידא" לא היה טיפול. מי שכותב את כל הסיפור בטופס עלול לכתוב אותו למשרד שמייצג את הצד השני. שדה "מול מי העניין?" לפני שדה "מה קרה" מאפשר לבדוק את זה קודם. זו הצעה שלנו, ולא דרישה בכללים.
מי שלא מקבלים כלל 12: עורך דין רשאי שלא לקבל עניין לטיפולו, ואז יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר. כתבו ליד הטופס מתי חוזרים, וגם שתגידו אם זה לא התחום שלכם. מי שלא קיבל תשובה לא יודע שעליו לחפש מישהו אחר.
ההודעה ליד הטופס סעיף 11 מונה מה אומרים למי שמתבקש למסור מידע אישי. מאז תיקון 13, סעיף 15א מאפשר לבית משפט לפסוק עד 10,000 ש״ח בלי הוכחת נזק אם הודעה כזו לא נמסרה, אחרי שאדם דרש אותה ועברו 30 יום. שורה קצרה ליד הכפתור, וקישור למדיניות פרטיות שכתובה בשביל משרד עורכי דין, ולא הועתקה מחנות.
מידעון כללי הפרסומת, סעיף 3(יג): עורך דין רשאי לשלוח מידעון ללקוחות משרדו שביקשו זאת, ולאחרים שביקשו זאת. הרשמה למידעון בתיבה נפרדת, לא מסומנת מראש, ולא באותה תיבה שמאשרת את הפנייה.
שיחה מוקלטת כלל 22(א): לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו, או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. אם המספר באתר עובר דרך שירות שמקליט שיחות, או שיש באתר צ׳אט ששומר שיחות, אמרו את זה בתחילת השיחה.

הטבלה מקוצרת, ואינה ייעוץ משפטי או אתי, והקריאה היא שלנו. ב־16.11.2026 קראנו בוויקיטקסט את חוק הגנת הפרטיות בנוסחו המעודכן, את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, את חוק לשכת עורכי הדין ואת כללי האתיקה המקצועית, ואת תיקון 13 בנוסח שפורסם בספר החוקים. את ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות לא קראנו. לשאלה על מקרה מסוים, הכתובת היא ועדת האתיקה של הלשכה, או עורך דין שעוסק בדיני פרטיות.

  • תחומי עיסוק, "מומחה" ו"מתמחה"

    סעיף 3(ב)(10) מתיר לפרט את "תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו", וסעיף 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שמציע שירות, בלי התייחסות לשכר הטרחה. כלומר, מותר להסביר במילים שלכם באילו מצבים אתם מטפלים. "מומחה" לא ברשימה, וסעיף 57 לחוק אומר שעורך דין מציין את מקצועו בתואר "עורך דין" בלבד, לצד תואר אקדמי או תואר שדין אחר מסדיר. "עוסקים בדיני עבודה" קרוב למילים של הכללים, ואומר את מה שרציתם.

    טבלת כללי הפרסומת (נפתח בלשונית חדשה)
  • הפגישה הראשונה ושכר הטרחה

    המלל החופשי שהכללים מתירים "אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה". ב־10.6.2019 דיווח כלכליסט על קובלנה של ועדת האתיקה במחוז תל אביב נגד עורך דין שאתרו הציע "פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום וללא התחייבות". את תוצאת ההליך לא מצאנו, וזו לא פסיקה. סעיף 63 לחוק מאפשר לוועדה להגיש קובלנה גם ביוזמתה. מה שאפשר לכתוב בלי השאלה הזאת: כמה זמן הפגישה, עם מי, מה להביא, ומה קורה אחריה.

    הכתבה בכלכליסט (נפתח בלשונית חדשה)
  • ניסיון ותיקים: למי שפונה אליכם

    סעיף 5 מאפשר לתת ללקוחות, ולאחרים שפונים אליכם, מידע על המשרד, הניסיון והתיקים שבהם הייתם מעורבים, בלי ליצור רושם מטעה. הסעיף מדבר על מי שפנה אליכם, ולא על כל מי שנכנס לאתר. מאמר על השאלה המשפטית, בלי פרטים מזהים, הוא דרך בטוחה יותר להראות ידע.

    הכללים, סעיף 5 (נפתח בלשונית חדשה)
  • ספר עורכי הדין

    באתר הלשכה אפשר לחפש עורכי דין לפי שם, תחומי עיסוק, עיר ושפה. לפי הלשכה, המאגר כולל רק עורכי דין פעילים שרישיונם תקף, והוא מתעדכן לפי המידע שעורכי הדין מוסרים. ודאו שהתחומים שלכם מעודכנים שם ותואמים למה שכתוב באתר, וקשרו אליו מהעמוד של כל עורך דין.

    ספר עורכי הדין (נפתח בלשונית חדשה)
  • כלי פרסום על דף של עורך דין

    בתנאים של מטא לכלים העסקיים, בתוקף מ־3.11.2025, העסק מצהיר שלא ישתף נתונים שכוללים מידע בריאותי, מידע פיננסי או מידע שמוגדר רגיש בדין. החוק הישראלי מגדיר עבר פלילי, חיי משפחה ופעילות פיננסית כמידע כזה. לכן, אם רץ אצלכם פיקסל, בדקו מה הוא שולח מעמוד הטופס ומעמודי התחומים, ואל תשלחו את נושא הפנייה.

    התנאים של מטא (נפתח בלשונית חדשה)
  • HTTPS הוא רק ההתחלה

    תקנה 14(ב) קובעת שהעברת מידע ממאגר ברשת ציבורית או באינטרנט תיעשה בשיטות הצפנה מקובלות. כל 20 האתרים שבדקנו נטענו ב־HTTPS. השאלה היא מה קורה אחרי שלוחצים "שלח": לאיזו תיבה הפנייה מגיעה, אם היא מועברת הלאה בוואטסאפ, ומי במשרד יכול לקרוא אותה.

    תקנות אבטחת המידע (נפתח בלשונית חדשה)

מה לבנות באתר של עורך דין.

באתר של משרד שעוסק בכמה תחומים, העבודה העיקרית היא לחבר בין הבעיה של הלקוח לתחום הנכון, ולבקש ממנו רק מה שצריך כדי לחזור אליו. זה סדר טוב להתחיל ממנו.

  • דף הבית: מי המשרד, ובמה הוא מטפל

    שם, אזור, ומשפט אחד שמסביר באילו מצבים פונים אליכם, במילים "עוסקים ב..." ולא "מומחים ל...". דרך פנייה קצרה בלי לגלול, ובלי הבטחות על תוצאה.

  • "לא בטוחים שאתם במקום הנכון?"

    עמוד לפי מצבים ולא לפי תחומים: קיבלתי מכתב התראה, אני עומד לחתום, תבעו אותי. כל שורה מובילה לעמוד הנכון, וגם אומרת מתי לא צריך עורך דין.

  • עמוד לכל תחום שאתם באמת עוסקים בו

    מה קורה בפועל, באיזה סדר, ומה להביא לפגישה. תחום שאתם נוגעים בו פעם בשנה לא צריך עמוד.

  • מי יטפל בתיק

    עורכי הדין במשרד, מועד הסמכה, תארים, שפות ותפקידים, וקישור לספר עורכי הדין. הכללים מתירים את כל אלה, והם אומרים יותר מ"ניסיון עשיר".

  • הפגישה הראשונה

    כמה זמן, עם מי, מה להביא, ומה קורה אחריה. ואם העניין לא מתאים לכם, מתי תגידו. בלי מחיר ובלי "חינם", עד שבדקתם עם ועדת האתיקה.

  • טופס שמבקש מעט

    שם, טלפון, נושא כללי, ושדה "מול מי העניין?". מתחתיו: מי קורא את הפנייה, מתי תחזרו, ושלא שולחים מסמכים בשלב הזה. מידעון בתיבה נפרדת.

  • מאמרים ותשובות

    מה שאלו אתכם השבוע, ומה עניתם, בלי פרטים מזהים ועם תאריך. אם שילמתם על פרסום מאמר במקום אחר, הכללים דורשים לכתוב שם שזו פרסומת.

איך מוצאים אתכם: גוגל, מפות ו־AI.

מי שמחפש עורך דין מקליד את הבעיה, את האזור, ולפעמים את שם המשרד. את מה שהכללים אומרים על כותרות, פרופיל עסקי וביקורות פירטנו בעמוד נפרד על קידום. כאן שלושה דברים שנוגעים לאתר עצמו.

  • עמוד לפי מצב, ולא רק לפי תחום

    אנשים מחפשים "קיבלתי מכתב התראה" ו"עורך דין לבדיקת חוזה", ולא את שם התחום. עמוד שעונה על המצב, ומוביל לתחום הנכון, עונה בדיוק על החיפוש הזה. גוגל ממליצה על תוכן שנכתב בשביל אנשים, ולא כדי למשוך תנועה.

    המדריך של גוגל (נפתח בלשונית חדשה)
  • סימון בקוד

    הסוג הנכון ב־schema.org הוא LegalService. הסוג הישן יותר, Attorney, מסומן שם כמיושן. הסימון אומר מה המשרד, מה הטלפון ומה הכתובת, וצריך להתאים למה שכתוב בעמוד.

    הסוג ב־schema.org (נפתח בלשונית חדשה)
  • תשובות שרק עורך דין יכול לכתוב

    מה עושים בשבוע הראשון אחרי מכתב התראה, מה אנשים מצטערים שחתמו עליו, ומתי באמת לא צריך עורך דין. גוגל ממליצה על תוכן מניסיון, ולא על סיכום של מה שכבר יש ברשת. אתם מספרים, אנחנו עוזרים לנסח, והאישור הסופי שלכם.

    המדריך של גוגל (נפתח בלשונית חדשה)

מה נכון לכל בעלי המקצוע, ומה גוגל עצמה אומרת על SEO ו־GEO: בעמוד של בעלי המקצוע.

ואיך מביאים לאתר הזה לקוחות מגוגל, ממפות ומ־AI: קידום אתרים לעורכי דין.

FAQ

שאלות על אתר לעורך דין

שאלה שלא מופיעה כאן?

כתבו לנו, ונחזור אליכם עם תשובה.

כמה עולה לבנות אתר לעורך דין?

אין מחירון קבוע. ההצעה נקבעת אחרי שיחה קצרה, לפי מספר העמודים ומי כותב אותם. בבניית אתר קודם רואים כיוון ראשון, ורק כשהוא מתאים עוברים לתשלום.

בניתם כבר אתר לעורך דין?

בעבודות שמוצגות אצלנו עדיין אין אתר של עורך דין. העמוד הזה מבוסס על הבדיקה שתיארנו ועל החוקים והכללים שקראנו בעצמנו. בתחילת העבודה מראים כיוון ראשון, ואפשר לראות אם הוא מתאים לפני שמשלמים.

המשרד עוסק בתחום אחד. העמוד הזה מתאים?

יש לנו עמודים נפרדים לעורך דין לענייני משפחה, למקרקעין, לדיני עבודה ולתעבורה, עם בדיקה משלהם. ברשימת המקצועות תמצאו אותם, והם מדויקים יותר מהעמוד הזה. מה שכתוב כאן על הטופס ועל הפרטיות נכון גם להם.

כמה תחומים לכתוב באתר?

את מה שאתם באמת עוסקים בו, ורוצים עוד ממנו. הכללים מתירים לפרט תחומי עיסוק, אבל רשימה ארוכה מקשה על הלקוח. בתחומים הראשיים כדאי עמוד עם הסבר, ובשאר אפשר להסתפק בשורה.

מותר לעורך דין לכתוב באתר "מומחה" או "מתמחה ב..."?

הכללים מונים מה פרסומת יכולה לכלול, והמילה שם היא "תחומי עיסוק". "מומחה" לא ברשימה, ולא מצאנו דין שמסדיר תואר כזה לעורכי דין. על "מתמחה ב..." לא מצאנו התייחסות, ובחוק הלשכה "מתמחה" הוא מי שעוד לא הוסמך. "עוסקים ב..." קרוב למילים של הכללים. לגבי מילה אחרת, שאלו את ועדת האתיקה.

איך לכתוב באתר על הפגישה הראשונה ועל שכר טרחה?

הכללים מתירים מלל שמציע שירות בלי כל התייחסות לשכר הטרחה, וב־2019 דווח על קובלנה נגד עורך דין שאתרו הציע ייעוץ ראשון בלי תשלום. כתבו מה קורה בפגישה, כמה זמן היא נמשכת, ומה להביא. על מחיר, "חינם" או "לפי הצלחה", שאלו קודם את ועדת האתיקה.

מה לשאול בטופס פנייה באתר של עורך דין?

שם, טלפון, נושא כללי, ומול מי העניין, כדי לבדוק ניגוד עניינים לפני שקוראים את הסיפור. מתחת לטופס: מי קורא את הפנייה, מתי חוזרים, ושלא שולחים מסמכים בשלב הזה. את הפרטים שומעים בשיחה.

פנייה לעורך דין דרך האתר חסויה?

כללי האתיקה מחייבים לשמור בסוד מה שלקוח מביא לידיעת עורך הדין, וסעיף 90 לחוק הלשכה מגן על דברים שהוחלפו בין לקוח לעורך דין. שניהם מדברים על "לקוח", ולא מצאנו בהם תשובה לגבי פנייה לפני שהעניין התקבל. לכן באתר עדיף לכתוב מה עושים עם הפנייה, ולא להבטיח "הכול חסוי".

מה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משנה לאתר של עורך דין?

התיקון, בתוקף מ־14.8.2025, הגדיר "מידע בעל רגישות מיוחדת", וזה רוב מה שנכתב בפנייה למשרד: משפחה, עבר פלילי, כסף ובריאות. הוא גם מאפשר פיצוי של עד 10,000 ש״ח בלי הוכחת נזק על הפרות מסוימות, ובהן הודעה חסרה ליד טופס, אחרי שאדם דרש אותה ועברו 30 יום. ההשלכה לאתר: לבקש פחות, לכתוב למה, ולדעת איפה הפניות נשמרות.

אפשר לפרסם תיק שזכיתי בו?

סעיף 5 בכללים מדבר על מידע על תיקים למי שפנה אליכם, בלי ליצור רושם מטעה. פרסום באתר לכל מי שנכנס הוא שאלה לוועדת האתיקה, ולא לנו. אפשר לכתוב מאמר על השאלה המשפטית, בלי פרטים מזהים.

מי אחראי אם משהו באתר לא עומד בכללים?

האחריות היא של עורך הדין. אנחנו בונים לפי הכללים והחוקים כפי שקראנו אותם, ומסמנים ניסוחים שכדאי לבדוק, אבל איננו עורכי דין ולא נותנים ייעוץ אתי או משפטי. כל טקסט עולה לאתר רק אחרי שאישרתם אותו.

מקורות

  1. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001 (ויקיטקסט) (נפתח בלשונית חדשה)
  2. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001 (נבו) (נפתח בלשונית חדשה)
  3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, סעיפים 26, 57, 63 ו־90 (נפתח בלשונית חדשה)
  4. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986, כללים 12, 14, 16, 19, 20 ו־22 (נפתח בלשונית חדשה)
  5. חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, סעיפים 3, 11, 15א ו־17 (נפתח בלשונית חדשה)
  6. חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳ 13), התשפ״ד-2024, ספר החוקים 3287, 14.8.2024 (נפתח בלשונית חדשה)
  7. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017 (נפתח בלשונית חדשה)
  8. קובץ התקנות 7809, 8.5.2017: פרסום תקנות אבטחת המידע (נפתח בלשונית חדשה)
  9. לשכת עורכי הדין: ספר עורכי הדין (נפתח בלשונית חדשה)
  10. כלכליסט, 10.6.2019: קובלנה על "פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום" (נפתח בלשונית חדשה)
  11. Meta: תנאי הכלים העסקיים, בתוקף מ־3.11.2025 (נפתח בלשונית חדשה)
  12. Google Search Central: תוכן מועיל שנכתב בשביל אנשים (נפתח בלשונית חדשה)
  13. Google Search Central: אופטימיזציה לתכונות AI בחיפוש (נפתח בלשונית חדשה)
  14. web.dev: הגדרת LCP (נפתח בלשונית חדשה)
  15. schema.org: LegalService (נפתח בלשונית חדשה)

נכתב ונבדק על ידי צוות SNM. עודכן ב־16.11.2026. המידע כאן הוא על בניית אתר, ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא של החוק והתקנות.

Contact

רוצים לראות כיוון לאתר של המשרד?

ספרו לנו באילו תחומים אתם עוסקים, איפה המשרד, ואיזה לקוח אתם רוצים עוד ממנו. נחזור אליכם לשיחה קצרה, ונעבור יחד על הטופס ועל הניסוחים שכדאי לבדוק לפני שהם עולים.

אין מחירון קבוע: ההצעה נקבעת לפי היקף העבודה והצרכים, אחרי שיחת היכרות.

מה מעניין אותך (לא חובה)

הפרטים משמשים רק כדי לחזור אליכם. מדיניות הפרטיות