בניית אתר לעורך דין לענייני משפחה מי שמחפש אתכם עוד לא סיפר לאף אחד. רוב האתרים לא אומרים לו מה הצעד הראשון.

לפני תביעה בין בני זוג או בין הורים, בגירושין, ברכוש, במזונות או בענייני ילדים, מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ומי שהגיש אותה מקבל את 15 הימים הראשונים להגיש תביעה לערכאה מוסמכת שהוא בוחר. רק שניים מהאתרים שבדקנו מסבירים בדף הבית שזה הצעד הראשון. כאן תמצאו את כל כללי הפרסומת של הלשכה שנוגעים לאתר, בטבלה אחת שהעמודים האחרים שלנו על עורכי דין מפנים אליה; מה החוק אומר על הצעד הראשון, על בית הדין הרבני מול בית המשפט ועל מזונות ילדים מאז 18.11.2025; ומה ראינו ב־22 אתרים של עורכי דין למשפחה. אנחנו לא עורכי דין, ואפשר להשתמש בזה גם בלי לעבוד איתנו.

מבוסס על בדיקה של 22 אתרים. עודכן ב־16.11.2026.

המחשה: כל הפרטים לדוגמה. באתר שלכם נכנסים השם, מועד ההסמכה, השפות והאזור האמיתיים.

שני לקוחות, ואתר אחד שצריך לענות לשניהם.

בשקט

"עוד לא סיפרתי לאף אחד"

קוראים בטלפון, מאוחר בלילה, ולפעמים מהטאבלט המשותף של הבית. שמעו ש"מי שמגיש ראשון קובע", ולא יודעים מה מגישים ולאן. הם לא מחפשים עדיין עורך דין, אלא הבנה: מה הצעד הראשון, מה קורה בפגישות ביחידת הסיוע, ומה עושים לפני שאומרים משהו בבית. שיחת טלפון לא תמיד אפשרית עכשיו.

מחפשים למשל

מה צריך למצוא באתר

  • מה הצעד הראשון, ומה קורה אחריו
  • דרך לפנות בלי למלא הרבה פרטים
  • אפשרות לכתוב מתי ואיך לחזור
  • מי ייצג אותם בפועל

מזונות

"הוא לא משלם, ואין לי כסף לעורך דין"

הילדים גרים אצלה רוב הזמן, וההורה השני משלם מעט או לא משלם בכלל. היא מחפשת מספר: כמה מגיע. היא לא יודעת אם התביעה תידון בבית המשפט או בבית הדין הרבני, ואם מגיע לה עורך דין מטעם המדינה. היא תשווה בין שניים או שלושה משרדים, ותבחר במי שמסביר בלי להבטיח.

מחפשים למשל

מה צריך למצוא באתר

  • ממה הסכום תלוי, בלי מספר שמבטיח
  • באיזו ערכאה זה נדון היום
  • אם יש סיוע משפטי, ואיך בודקים
  • מה אפשר לעשות עד שיש החלטה

בדקנו 22 אתרים של עורכי דין לענייני משפחה, כמו שלקוח רואה אותם בטלפון.

רוב האתרים שבדקנו מסבירים הרבה, ו־19 מתוך 21 מזכירים מזונות. אבל רק 2 מסבירים בדף הבית שהצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך, רק 2 מזכירים שמנובמבר 2025 מזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין נדונים בבית הדין הרבני, ואף אחד לא אומר למי שאין לו כסף שיש סיוע משפטי. 8 כותבים שהם דיסקרטיים, ואף אחד לא שואל אם מותר להשאיר הודעה.

  • 8 מתוך 21

    מזכירים את הבקשה ליישוב סכסוך או את יחידת הסיוע

    רק 2 מסבירים בדף הבית שזה הצעד הראשון והמחייב לפני תביעה, ועוד אחד מזכיר את העמוד של הרשות השופטת. אצל השאר זו שורה בתפריט, ברשימת תחומים או בכותרת של מאמר. אף אחד לא מזכיר את תקופת עיכוב ההליכים. ספרנו גם "ישוב סכסוך" בכתיב חסר, ולא ספרנו את המילה "מהותי".

  • 3 מתוך 21

    מזכירים את מרוץ הסמכויות

    אחד מסביר בדף הבית עצמו שמי שמגיש ראשון תביעה כרוכה קובע את הערכאה, ולא מזכיר את הבקשה ליישוב סכסוך, שלפי סעיף 4 לחוק נותנת למי שהגיש אותה את 15 הימים הראשונים להגיש תביעה. אצל השניים האחרים זו כותרת או פתיח של מאמר.

  • 2 מתוך 21

    מזכירים את הוראת השעה מנובמבר 2025 על מזונות ילדים

    אחד בפסקה עם תאריך, ואחד בכותרת של מאמר. קראנו כל אזכור של מזונות ילדים לצד בית הדין הרבני, ולא ספרנו רשימת תחומים. עמוד שמסביר את הערכאות ונכתב לפני 18.11.2025 צריך בדיקה.

  • 13 מתוך 22

    מדברים על בית הדין הרבני

    הבחירה בין בית הדין לבית המשפט היא אחת השאלות הראשונות בגירושין. ספרנו רק "בית הדין הרבני" על הטיות שלו. עמוד שמסביר את המנגנון, בלי להמליץ לקורא לאן ללכת, שווה יותר משורה על ייצוג בכל הערכאות.

  • 2 מתוך 21

    מציעים מחשבון מזונות או מחשבון רכוש

    19 מתוך 21 מזכירים מזונות, ושניים מפנים למחשבון. באחד הטקסט אומר שהמחשבון יראה מראש כמה תשלמו. כל־זכות כותבת שאין חוק שקובע את סכום המזונות, ושהסכומים שונים בין הערכאות. מחשבון יכול להראות הערכה, עם ההנחות שלה.

  • 0 מתוך 21

    אומרים למי שאין לו כסף שיש סיוע משפטי

    אף אחד. חיפשנו גם "הסיוע המשפטי", "לשכת הסיוע" ו"האגף לסיוע". באתר אחד יש כותרת של מאמר על אפוטרופוס לדין מטעם הסיוע המשפטי, ולא ספרנו אותה. משפט אחד וקישור אומרים לקורא שהאתר נכתב גם בשבילו.

  • 8 מתוך 22

    כותבים שהם דיסקרטיים, או מדברים על סודיות

    כמעט תמיד כתואר: "ייעוץ דיסקרטי". ב־21 האתרים שקראנו שוב, אף אחד לא שואל בדף הבית או בשדות הטופס מתי נוח לחזור, או אם מותר להשאיר הודעה. לא ספרנו את המילה "יסודיות", שהמילה "סודיות" מסתתרת בה.

  • 6 מתוך 22

    מדברים על הצלחות או ניצחונות

    רובם במילה כללית, כמו "הצלחות רבות". אחד מביא בדף הבית רשימה של תיקים, כל אחד עם הערכאה ועם מה שנפסק. ענייני משפחה נדונים בדלתיים סגורות, ואסור לפרסם דבר על דיון כזה בלי רשות בית המשפט.

  • 12 מתוך 22

    מביאים המלצות

    הכללים מתירים המלצות ומכתבי תודה, כל עוד אין בהם רושם מטעה, ושם של לקוח רק בהצהרה בכתב. בדיני משפחה, המלצה עם שם מלא אומרת לכל מי שמכיר את הכותב שהוא עבר הליך.

  • 18 מתוך 22

    מפנים למאמרים או למדריכים

    מאמרים הם פרט שהכללים מונים, ורובם עושים את זה. מה שמבדיל הוא תאריך: ב־2020 השתנתה תקופת עיכוב ההליכים, ובנובמבר 2025 גם הערכאה למזונות ילדים. מאמר בלי תאריך לא אומר לקורא לאיזו גרסה של החוק הוא מתייחס.

  • 3 מתוך 20

    מפעילים בטעינה כלי פרסום, או קוד של מודעות

    שניים עם תג של Google Ads, ואחד מהם גם עם פיקסל של מטא. באחד נטען קוד של Google AdSense ששולח בקשה להציג מודעה, ובטעינה שלנו לא הוצגה מודעה. בשניים רץ כלי שמקליט את הגלישה. לא ספרנו Google Analytics, תוסף של עמוד פייסבוק, סרטוני יוטיוב, וקריאות של גוגל שהכתובת שלהן לא אומרת מה הן.

  • 19 מתוך 22

    מראים כפתור חיוג במסך הראשון

    כמעט כולם. ספרנו גם כפתור שחלון עוגיות מסתיר עד שסוגרים אותו. מי שהחליט לדבר לא רוצה לחפש את המספר.

  • 11 מתוך 22

    מראים כפתור וואטסאפ במסך הראשון

    בערך חצי. למי שלא יכול לדבר בבית, הודעה היא לפעמים הדרך היחידה לפנות. כדאי לומר לידה מה כותבים בהודעה הראשונה, ומה שומרים לשיחה.

  • 20 מתוך 22

    נטענים לאט בטלפון

    התוכן הראשי הופיע אחרי יותר מ־2.5 שניות, הגבול שגוגל מגדירה כטוב, ובשישה אתרים אחרי יותר מ־10 שניות. זו המדידה מ־1.11.2026. מי שקורא בטלפון בלילה לא יחכה.

איך בדקנו: חיפשנו עורכי דין לענייני משפחה בעשרה אזורים, מחיפה ועד באר שבע, ובחרנו 22 אתרים של משרדים. לא כללנו מדריכי עורכי דין, אתרי דירוג, אתרי הפניות, אתרי מידע משפטי ומשרדים ארציים גדולים. נבדק דף הבית בלבד, במסך של טלפון. הרשימה והמהירות (Lighthouse, פרופיל טלפון) הן מ־1.11.2026. ב־16.11.2026 טענו שוב כל דף בית, ספרנו מחדש את כפתורי החיוג והוואטסאפ, הוספנו את הבדיקות על יישוב סכסוך, מרוץ הסמכויות, מזונות, מחשבון וסיוע משפטי, וקראנו ביד, גם ברוחב מחשב, את המילים שמאחורי כל מספר. אתר אחד נטען ריק באותו יום, ולכן הבדיקות החדשות הן מתוך 21. את כלי הפרסום בדקנו באותו יום בטעינה נפרדת, בלי ללחוץ על כלום ובלי לשלוח דבר. אתר נוסף לא סיים להיטען בה, ולכן הממצא הזה מתוך 20. ספרנו מילים, וזו אינה קביעה שאתר מסוים עבר על כלל כלשהו. זה מדגם קטן ולא מייצג, ולכן הוא מראה מגמה ולא אחוז מדויק בשוק. שמות האתרים לא מפורסמים.

כללי הפרסומת של הלשכה, כל סעיף שנוגע לאתר.

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) מונים מה פרסומת יכולה לכלול, ואומרים "בלבד" (סעיף 3(ב)): מה שלא ברשימה, לא כתוב שמותר. אתר אינטרנט הוא אחד האפיקים המותרים (סעיף 3(א)(5)). הטבלה עוברת על כל סעיף שנוגע לאתר, כפי שקראנו אותו ב־16.11.2026, והעמודים שלנו לעורך דין, למקרקעין, לדיני עבודה, לתעבורה ולמגשר מפנים אליה. אחריה: מה שמיוחד לדיני משפחה, מהבקשה ליישוב סכסוך ועד מזונות ילדים בבית הדין הרבני.

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), סעיף אחרי סעיף, ומה כל אחד אומר לאתר
הנושאמה כתוב בכלליםמה זה אומר לאתר
איפה מותר לפרסם סעיף 3(א)(5): באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין, למעט אתר עם אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי, אתר שמיועד לקטינים, אתר שפוגע בכבוד המקצוע, ו"פרסומת קופצת (Pop Up)". האתר שלכם הוא אפיק מותר. בלי חלון פרסום קופץ. לפי קריאתנו זה כולל גם חלון שקופץ באתר שלכם עם הצעה, ובמקרה של ספק שואלים את ועדת האתיקה.
מה מותר לכתוב סעיף 3(ב), רשימה סגורה: שם, היותו עורך דין או נוטריון, תארים אקדמיים או הכשרה כמגשר, תואר שדין אחר מסדיר, כשירות לעסוק מחוץ לישראל, עורכי הדין במשרד, שותפים שפרשו או נפטרו עם שנות פעילותם, כתובת ודרכי התקשרות, תחומי עיסוק, שעות קבלה, שפות, מועד ההסמכה, ספרים ומאמרים, משרות הוראה, תפקידים בלשכה ובארגונים משפטיים, ותפקידים קודמים, כולל שירות צבאי ובשירות המדינה בתחום המשפטי. הרשימה נותנת הרבה חומר: מי ייצג, מאז מתי, באילו שפות. מספר רישיון ו"מומחה" לא מופיעים בה. על מספר רישיון שאלו את ועדת האתיקה, ועל "מומחה" כתבנו בעמוד לעורך דין.
מלל חופשי ושכר טרחה סעיף 3(ב)(14): "מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה". מותר להסביר במילים שלכם במה אתם מטפלים ואיך. בלי מחירון ובלי מילה על שכר טרחה. על "פגישה ראשונה חינם" כתבנו בעמוד לעורך דין.
סרטונים, תמונות, קול ומוזיקה סעיף 3(ד): מותר לפרסם סרטונים, כולל ראיונות וסרטוני תדמית, תמונות ואיורים, אם יש להם קשר לשירות המקצועי, אין בהם רושם מטעה, זלזול בעורך דין אחר או פגיעה בכבוד המקצוע. סעיף 3(ז): פרסומת באתר יכולה להיות מלווה במלל קולי או במוזיקה ששומרת על כבוד המקצוע. סרטון שבו אתם מסבירים את הבקשה ליישוב סכסוך עומד בזה בקלות. ובלי צליל שמתנגן לבד: מי שקורא בלילה ליד אחרים לא רוצה שישמעו.
תמונה עם לקוח, ותמונות של העובדים סעיף 3(ה): מותר לפרסם תמונות שבהן עורך הדין מופיע עם לקוחותיו, ותמונות של עובדי משרדו, אם הצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב ושהשירות לא הותנה בכך, וכל עוד ההסכמה תקפה. ההסכמה מבטאת הבנה של פרטי הפרסום, כולל היכן תתפרסם התמונה ולמשך כמה זמן. בהצהרה: איפה התמונה תופיע ועד מתי. בדיני משפחה, תמונה עם לקוח אומרת לכל מי שמכיר אותו שהוא בהליך. עדיף תמונה שלכם ושל המשרד.
שמות של לקוחות סעיף 3(ט): מותר לציין באתר שמות של לקוחות שהצהירו בכתב, באותם תנאים, כולל היכן יתפרסם השם ולמשך כמה זמן. בדיני משפחה, לרוב עדיף בלי שמות בכלל.
המלצות ודירוג סעיף 3(יא): מותר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה. המלצה אמיתית, בלי פרטים שמזהים את התיק. על ביקורות בגוגל ועל תגובות להן כתבנו בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.
קישורים סעיף 3(ו): מותר קישור לאתר אחר אם הוא "נוגע באופן ישיר לעיסוקו המקצועי של עורך הדין", ולא לאתר עם אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי, לאתר שמיועד לקטינים, או לאתר שפוגע בכבוד המקצוע. לפי קריאתנו, קישור לחוק בוויקיטקסט, לכל־זכות או לספר עורכי הדין נוגע ישירות לעיסוק. קישור לעסק של חבר, לא.
פרסומות של אחרים סעיף 3(ח): אתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. בלי באנרים ובלי קוד מודעות. באחד מהאתרים שבדקנו נטען קוד של Google AdSense. אם התבנית שלכם הגיעה עם מקום למודעות, הסירו אותו.
מאמרים, ראיונות ופורומים סעיף 3(י): מותר לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות ולנהל פורומים בלי לשלם. אם שילמתם על הפרסום, ייכתב במפורש במקום הפרסום שזו פרסומת. מאמר באתר שלכם לא צריך את הסימון הזה, אבל שאר הכללים חלים עליו. כתבה ממומנת באתר חדשות צריכה לומר שהיא פרסומת.
טופס פנייה סעיף 3(יב): מותר לפרסם באתר טופס פנייה מקוון לייעוץ משפטי, "בשים לב" לכך שעורך הדין עומד בחוק הגנת הפרטיות. מה שכותבים בטופס לעורך דין למשפחה הוא לרוב מידע בעל רגישות מיוחדת. מה זה אומר לטופס פירטנו בעמוד לעורך דין.
מידעון סעיף 3(יג): מותר לשלוח מידעון ללקוחות המשרד שביקשו זאת ולאחרים שביקשו זאת. הוא יכול לכלול את הפרטים שבסעיפים 3(ב) עד 3(יב) ובסעיף 5. רק למי שביקש. בדיני משפחה גם שם השולח ונושא המייל נראים בתיבה משותפת, אז כדאי שלא יסגירו במה מדובר.
מידע למי שפונה סעיף 5: מותר לתת ללקוחות, לפי פנייתם, ולאחרים שפונים, מידע על המשרד, על הניסיון ועל התיקים שעורך הדין היה מעורב בהם, באופן שאין בו רושם מטעה. לפי לשונו, הסעיף מדבר על מי שפנה אליכם, ולא על כל מי שנכנס לאתר. ובענייני משפחה יש גם איסור פרסום על דיון בדלתיים סגורות.
פרסומת אסורה סעיף 2א: עורך דין לא יפרסם פרסומת, אף אם היא עומדת בשאר הכללים, "אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע". גם פרט מותר צריך להיות נכון. מחשבון שמציג סכום מזונות אחד, או הבטחה לתוצאה, הם המקום לבדוק.
שמירת עותקים סעיף 3א: שומרים עותק של הפרסומת ושל המידעון שלוש שנים מיום שהפרסומת הופסקה או שהמידעון נשלח, עם רישום של מקומות הפרסום ומועדיו ושל מועדי השליחה, ומוסרים אותם ללשכה לפי דרישה. אתר משתנה כל הזמן. גרסה שמורה של כל עמוד, עם תאריך, עונה על זה. אנחנו יכולים להכין את זה מראש.

הניסוח מקוצר, אבל הטבלה עוברת על כל סעיף בכללים שנוגע לאתר. סעיפים על עיתונות, מדריכי טלפון, שלט ונייר מכתבים (3(א)(1)-(4), 3(א)(6)-(7), 3(ג), 2 ו־4) לא נכנסו. היא אינה ייעוץ אתי או משפטי, והקריאה היא שלנו. המקור: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001, כפי שקראנו אותם בוויקיטקסט ב־16.11.2026, כולל התיקון האחרון שמופיע שם, מקובץ התקנות 7997 שפורסם ב־8.5.2018, שאת נוסחו בדקנו במקור. לשאלה על ניסוח מסוים, ועדת האתיקה של הלשכה היא הכתובת.

  • הצעד הראשון: בקשה ליישוב סכסוך

    מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי, כמו גירושין, רכוש, מזונות או ענייני ילדים, מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, והיא "לא תכלול טענות או עובדות" (סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בתוקף מ־17.7.2016). גירושין בהסכמה, למשל, לא נכללים (סעיף 2). הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מהו״ת, מידע, היכרות ותיאום, באים בעצמם, והפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים (סעיף 3(ב)). מאז תיקון 3, בתוקף מ־8.12.2020, אי אפשר להגיש תביעה בעניין לשום ערכאה ב־60 הימים מהגשת הבקשה, או 75 אם הפגישות הוארכו, או בתקופה אחרת שערכאה קבעה או שהצדדים הסכימו לה בכתב, חוץ מבקשה לסעד דחוף או זמני (סעיפים 3(ה) ו־3(ז)). החוק לא חל, למשל, על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה (סעיף 4א).

    תיקון 3 בספר החוקים (נפתח בלשונית חדשה)
  • מה שנאמר ביחידת הסיוע

    דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע נחשבים, לעניין איסור פרסום, כדברים שנאמרו בדיון בדלתיים סגורות, ובית משפט לא יקבל אותם כראיה, למעט חריגים, ואחד מהם הוא חשש לפגיעה בקטין (סעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה). לפי כל־זכות, לפגישה הראשונה באים בלי עורכי דין, ולהמשך אפשר לבוא איתם. זה מה שהקורא רוצה לדעת לפני שהוא הולך, ושם אתם יכולים לכתוב מה התפקיד שלכם בשלב הזה.

    כל־זכות: בקשה ליישוב סכסוך (נפתח בלשונית חדשה)
  • מי מגיש ראשון, ומה זה "מרוץ הסמכויות"

    ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל הם בשיפוט הייחודי של בתי הדין הרבניים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים), ותביעת גירושין שהוגשה שם מביאה איתה שיפוט ייחודי "בכל ענין הכרוך" בה (סעיף 3). ענייני משפחה נדונים בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה). כשיש שתי ערכאות אפשריות, השאלה מי פונה ראשון ולאן נקראת מרוץ הסמכויות. חוק ההסדר לא מוסיף ולא גורע מסמכויות (סעיף 6), אבל קובע סדר: מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי, בתוך 15 ימים מתום העיכוב, להגיש תביעה לכל ערכאה מוסמכת, ורק אם לא הגיש, רשאי הצד השני (סעיף 4). אנחנו לא אומרים איפה עדיף. באתר, הסבירו את המנגנון.

    חוק השיפוט (נפתח בלשונית חדשה)
  • מזונות ילדים בבית הדין הרבני, מ־18.11.2025

    תיקון מס׳ 6 לחוק השיפוט הוא הוראת שעה לשנתיים, שפורסמה ב־18.11.2025: כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, השיפוט הייחודי כולל במפורש "מזונות לילדי הזוג", וגם השבה של הוצאות מזונות שהוציא הורה אחד. המזונות הוגדרו ככל הצרכים הכלכליים של הילדים, כולל מדור, חינוך ורפואה. ההוראה חלה גם על תביעות שהיו תלויות ועומדות ביום התחילה, בכפוף להחלטות שכבר ניתנו בהן (סעיף 2 לתיקון). רק 2 מתוך 21 האתרים שבדקנו מזכירים את זה. עמוד באתר שמדבר על ערכאות ועל מזונות צריך תאריך, ובדיקה נוספת בנובמבר 2027, כשתקופת ההוראה מסתיימת, אלא אם תוארך.

    התיקון בספר החוקים (נפתח בלשונית חדשה)
  • מזונות: מה אפשר לכתוב בלי להבטיח

    כל־זכות, בעדכון מ־1.1.2026, כותבת שאין חוק שקובע את סכום המזונות ואת החלוקה בין ההורים, ולכן "קיים שוני בין הסכומים הנפסקים בערכאות השונות", ושהחלוקה בין ההורים לפי זמני השהות והשכר היא כלי עזר ולא נוסחה מחייבת. לכן אפשר לכתוב ממה הסכום תלוי, כמו גיל הילדים, זמני השהות וההכנסות של ההורים, שהסכום נקבע בהסכם שבית המשפט אישר או בהחלטה, ושאפשר לבקש מזונות זמניים. מספר אחד בלי ההנחות שלו הוא בדיוק מה שסעיף 2א מזהיר מפניו.

    כל־זכות: מזונות ילדים (נפתח בלשונית חדשה)
  • מי שאין לו כסף לעורך דין

    תקנות הסיוע המשפטי מונות את ענייני המשפחה, כולל הליכים לפי חוק ההסדר, בין העניינים שבהם יינתן שירות (תקנה 5(1)), והשירות כולל ייעוץ, ייצוג וליווי בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה (תקנה 6). מבחן ההכנסה הוא עד 67% מהשכר הממוצע ליחיד או למשפחה של עד שלוש נפשות, ועוד 6% לכל נפש מהרביעית (תקנה 2(ב)), ובענייני משפחה לא מצרפים את הכנסת בני המשפחה (תקנה 2(ד)). כל־זכות נותנת דוגמה לשנת 2026: הורה לשני ילדים שמרוויח פחות מ־9,225 ש״ח, ושרכושו הניתן למימוש אינו עולה על 41,307 ש״ח. את העמוד של משרד המשפטים לא פתחנו.

    כל־זכות: סיוע משפטי בענייני משפחה (נפתח בלשונית חדשה)
  • דיון בדלתיים סגורות

    ענייני משפחה נדונים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט), ו"לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט" (סעיף 70(א)). הסכמת הלקוח לא מופיעה בסעיף כתחליף. לכן באתר כותבים על השאלה המשפטית, ולא על האנשים. את הכללים בבית הדין הרבני לא בדקנו.

    חוק בתי המשפט (נפתח בלשונית חדשה)

מה לבנות באתר של עורך דין לענייני משפחה.

אתר של עורך דין למשפחה צריך להיות שקט וברור, ולענות קודם על מה שהקורא מפחד לשאול: מה הצעד הראשון, איפה זה יידון, ומה אם אין לו כסף. זה סדר טוב להתחיל ממנו.

  • דף הבית: מי המשרד, ואיך פונים בשקט

    שם, תחומי עיסוק, אזור ושעות קבלה. טופס של שם פרטי וטלפון, עם שדה "מתי נוח שנחזור" ושאלה אם מותר להשאיר הודעה. בלי צליל שמתנגן לבד, ובלי הבטחות על תוצאה.

  • הצעד הראשון: בקשה ליישוב סכסוך

    מה מגישים ולמה אין בבקשה טענות, מי מוזמן ליחידת הסיוע, כמה פגישות ובאיזה זמן, ומה אי אפשר לעשות בתקופת העיכוב. מה עושים במקרה דחוף, ומה התפקיד שלכם בכל שלב. עם תאריך עדכון.

  • בית דין רבני או בית משפט

    המנגנון, בלי המלצה: מה נדון רק בבית הדין, מה נכרך בתביעת גירושין, ומה סעיף 4 לחוק ההסדר אומר על מי שהגיש את הבקשה. מה השתנה ב־18.11.2025. ואם אתם מופיעים גם בבתי דין של עדות אחרות, גם עליהם.

  • עמוד לכל נושא

    גירושין, הסכם ממון, משמורת וזמני שהות, מזונות ורכוש. בכל עמוד: מה קורה בפועל, באיזה סדר, ומה כדאי לברר לפני הפגישה. בעמוד המזונות: ממה הסכום תלוי, ומה אפשר לבקש עד ההחלטה.

  • מי ייצג אתכם

    מועד הסמכה, הכשרה בגישור, שפות, הוראה, מאמרים ותפקידים בלשכה. כל אלה ברשימה של סעיף 3(ב), וכולם אומרים יותר מ"ניסיון עשיר".

  • מה אם אין כסף לעורך דין

    משפט אחד: בענייני משפחה יש סיוע משפטי לפי מבחן הכנסה, וקישור לכל־זכות. אם אתם מקבלים גם תיקים מטעם הסיוע המשפטי, שאלו את ועדת האתיקה לפני שכותבים את זה, כי לא מצאנו את זה ברשימה במפורש.

  • מאמרים עם תאריך

    מה שאלו אתכם השבוע ומה עניתם, בלי פרטים מזהים. בראש כל מאמר: מתי נכתב ומתי עודכן. אם שילמתם על פרסום מאמר במקום אחר, הכללים דורשים לכתוב שם שזו פרסומת.

איך מוצאים אתכם: גוגל, מפות ו־AI.

מי שמחפש עורך דין למשפחה מקליד שאלות: מה זו בקשה ליישוב סכסוך, מה זה מרוץ סמכויות, איפה נדונים מזונות. על כותרות, פרופיל עסקי וביקורות כתבנו בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין. כאן שלושה דברים שנוגעים לאתר עצמו.

  • שאלה בכותרת, ותשובה בפסקה הראשונה

    עמוד לכל שלב בהליך, שהכותרת שלו היא השאלה כמו שאנשים שואלים אותה, והמשפט הראשון עונה עליה לבד. אחר כך הפרטים, עם הסעיף והתאריך. גוגל ממליצה על תוכן מניסיון, ולא על סיכום של מה שכבר יש ברשת. אתם מספרים מה קורה בפגישות ביחידת הסיוע, אנחנו עוזרים לנסח, והאישור הסופי שלכם.

    המדריך של גוגל (נפתח בלשונית חדשה)
  • תאריך עדכון גלוי, וגם בקוד

    גוגל מסבירה איך להציג בעמוד תאריך פרסום ותאריך עדכון, ואיך לסמן אותם בקוד (datePublished ו־dateModified). בדיני משפחה זה לא קישוט: תקופת העיכוב השתנתה ב־2020, והערכאה למזונות ילדים ב־2025.

    תאריכים בחיפוש של גוגל (נפתח בלשונית חדשה)
  • עמוד בשפה של הלקוח

    השפות שאתם מדברים הן פרט שהכללים מונים (סעיף 3(ב)(12)). אם אתם מייצגים בערבית או ברוסית, עמוד בשפה הזו אומר יותר משורה "מדברים ערבית", וגוגל מסבירה איך לסמן גרסאות של אותו עמוד בשפות שונות. חוק ההסדר חל גם בבתי הדין השרעיים, מ־30.11.2022.

    גרסאות בשפות שונות (נפתח בלשונית חדשה)

מה נכון לכל בעלי המקצוע, ומה גוגל עצמה אומרת על SEO ו־GEO: בעמוד של בעלי המקצוע.

ואיך מביאים לאתר הזה לקוחות מגוגל, ממפות ומ־AI: קידום אתרים לעורכי דין.

FAQ

שאלות על אתר לעורך דין לענייני משפחה

שאלה שלא מופיעה כאן?

כתבו לנו, ונחזור אליכם עם תשובה.

כמה עולה לבנות אתר לעורך דין משפחה?

אין מחירון קבוע. ההצעה נקבעת אחרי שיחה קצרה, לפי מספר העמודים ומי כותב אותם. בבניית אתר קודם רואים כיוון ראשון, ורק כשהוא מתאים עוברים לתשלום.

בניתם כבר אתר לעורך דין משפחה?

בעבודות שמוצגות אצלנו עדיין אין אתר של עורך דין לענייני משפחה. העמוד הזה מבוסס על הבדיקה שתיארנו ועל החוקים והכללים שקראנו בעצמנו. בתחילת העבודה מראים כיוון ראשון, ואפשר לראות אם הוא מתאים לפני שמשלמים.

מה מותר לעורך דין לפרסם באתר לפי כללי הלשכה?

סעיף 3(ב) לכללי הפרסומת מונה את הפרטים שפרסומת יכולה לכלול, במילה "בלבד": שם, תארים והכשרה בגישור, עורכי הדין במשרד, דרכי התקשרות, תחומי עיסוק, שעות, שפות, מועד הסמכה, מאמרים, הוראה ותפקידים, ומלל חופשי שמציע שירות בלי התייחסות לשכר טרחה. סעיפים 3(ד) עד 3(יג) מוסיפים, בתנאים, סרטונים ותמונות, קישורים, המלצות, טופס ומידעון. על מה שלא ברשימה, שאלו את ועדת האתיקה לפני שכותבים.

מותר לעורך דין לפרסם תמונה עם לקוח?

כן, לפי סעיף 3(ה), אם הלקוח הצהיר בכתב שהבין שהוא חופשי לסרב ושהשירות לא הותנה בכך, וכל עוד ההסכמה תקפה. ההצהרה צריכה לומר איפה התמונה תופיע ולמשך כמה זמן. בדיני משפחה, גם תמונה מותרת חושפת שהלקוח עבר הליך, ולכן לרוב עדיף בלי.

מותר לעורך דין משפחה לכתוב באתר על תיק שטיפל בו?

ענייני משפחה נדונים בדלתיים סגורות, וסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט אוסר לפרסם דבר על דיון כזה בלי רשות בית המשפט. סעיף 5 בכללים מדבר על מידע על תיקים למי שפנה אליכם, ולא על כל מי שנכנס לאתר. כתבו על השאלה המשפטית ועל מה שלמדתם ממנה, ועל ניסוח מסוים שאלו את ועדת האתיקה.

מה לכתוב באתר על בקשה ליישוב סכסוך?

שזה הצעד הראשון לפני תביעה בגירושין, ברכוש, במזונות ובענייני ילדים, ושאין בבקשה טענות. שהצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות בתוך 45 ימים, ושב־60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 אם הפגישות הוארכו, אי אפשר להגיש תביעה בעניין, חוץ מסעד דחוף או זמני. הוסיפו מה התפקיד שלכם בכל שלב, ואת התאריך שבו בדקתם.

איך להסביר באתר את מרוץ הסמכויות בלי לתת ייעוץ?

הסבירו את המנגנון: גירושין של יהודים נדונים רק בבית הדין הרבני, תביעת גירושין שם מביאה איתה את העניינים שנכרכו בה, וענייני משפחה נדונים גם בבית המשפט לענייני משפחה. לפי סעיף 4 לחוק ההסדר, מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי ראשון, בתוך 15 ימים מתום העיכוב, להגיש תביעה לערכאה מוסמכת. את ההחלטה לאן להגיש השאירו לפגישה.

מה השתנה ב־2025 במזונות ילדים בבית הדין הרבני?

תיקון מס׳ 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הוראת שעה לשנתיים שפורסמה ב־18.11.2025, קובע שכאשר תביעת גירושין בין יהודים הוגשה לבית הדין הרבני, השיפוט כולל במפורש מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות. ההוראה חלה גם על תביעות שהיו תלויות ועומדות, בכפוף להחלטות שכבר ניתנו בהן. עמוד באתר שנכתב לפני כן צריך בדיקה ותאריך חדש.

אפשר לשים באתר מחשבון מזונות?

לא מצאנו כלל שאוסר את זה, וזו מסקנה שלנו. כל־זכות כותבת שאין חוק שקובע את סכום המזונות, ושהחלוקה בין ההורים לפי זמני השהות והשכר היא כלי עזר ולא נוסחה מחייבת. אם יש מחשבון, כתבו לידו את ההנחות ואת התאריך, ושהסכום נקבע בהסכם שבית המשפט אישר או בהחלטה. סעיף 2א אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות.

כדאי לכתוב באתר של עורך דין משפחה על סיוע משפטי?

לפי קריאתנו, משפט אחד וקישור מותרים: סעיף 3(ו) מתיר קישור שנוגע ישירות לעיסוק. בענייני משפחה יש סיוע משפטי לפי מבחן הכנסה, ונבדקת רק הכנסת המבקש עצמו. כל־זכות נותנת דוגמה לשנת 2026: הורה לשני ילדים שמרוויח פחות מ־9,225 ש״ח. אף אחד מ־21 האתרים שבדקנו לא מזכיר את זה.

מי אחראי אם משהו באתר לא עומד בכללים?

האחריות היא של עורך הדין. אנחנו בונים לפי הכללים והחוקים כפי שקראנו אותם, ומסמנים ניסוחים שכדאי לבדוק, אבל איננו עורכי דין ולא נותנים ייעוץ אתי או משפטי. כל טקסט עולה לאתר רק אחרי שאישרתם אותו.

מקורות

  1. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001 (ויקיטקסט) (נפתח בלשונית חדשה)
  2. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) (תיקון), התשע״ח-2018, קובץ התקנות 7997, 8.5.2018 (נפתח בלשונית חדשה)
  3. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001 (נבו) (נפתח בלשונית חדשה)
  4. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, סעיפים 2 עד 7 (נפתח בלשונית חדשה)
  5. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון מס׳ 3), ספר החוקים 2821, 8.9.2020 (נפתח בלשונית חדשה)
  6. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953, סעיפים 1 ו־3 (נפתח בלשונית חדשה)
  7. חוק שיפוט בתי דין רבניים (תיקון מס׳ 6 - הוראת שעה), ספר החוקים 3459, 18.11.2025 (נפתח בלשונית חדשה)
  8. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה-1995, סעיפים 3 ו־5א (נפתח בלשונית חדשה)
  9. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, סעיפים 68 ו־70 (נפתח בלשונית חדשה)
  10. תקנות הסיוע המשפטי, התשל״ג-1973, תקנות 2, 5 ו־6 (נפתח בלשונית חדשה)
  11. כל־זכות: בקשה ליישוב סכסוך במשפחה (נפתח בלשונית חדשה)
  12. כל־זכות: מזונות ילדים (עודכן 1.1.2026) (נפתח בלשונית חדשה)
  13. כל־זכות: סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי (עודכן 2.3.2025) (נפתח בלשונית חדשה)
  14. Google Search Central: אופטימיזציה לתכונות AI בחיפוש (נפתח בלשונית חדשה)
  15. Google Search Central: תאריך פרסום בתוצאות החיפוש (נפתח בלשונית חדשה)
  16. Google Search Central: גרסאות של עמוד בשפות שונות (נפתח בלשונית חדשה)
  17. web.dev: הגדרת LCP (נפתח בלשונית חדשה)

נכתב ונבדק על ידי צוות SNM. עודכן ב־16.11.2026. המידע כאן הוא על בניית אתר, ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא של החוק והתקנות.

Contact

רוצים לראות כיוון לאתר שלכם?

ספרו לנו באילו נושאים אתם עוסקים, באילו ערכאות אתם מופיעים ובאילו שפות. נחזור אליכם לשיחה קצרה. אם יש לכם כבר אתר, נעבור יחד על העמודים שמדברים על ערכאות ועל מזונות, ונסמן מה נכתב לפני 18.11.2025.

אין מחירון קבוע: ההצעה נקבעת לפי היקף העבודה והצרכים, אחרי שיחת היכרות.

מה מעניין אותך (לא חובה)

הפרטים משמשים רק כדי לחזור אליכם. מדיניות הפרטיות